האם ההליך הוא של האדם או של העסק?

עוסק שאינו חברה בע"מ הוא יחיד, ולכן החובות העסקיים והאישיים נבחנים יחד במסגרת מצבו הכלכלי. כאשר הפעילות מתנהלת באמצעות חברה, נדרשת הבחנה בין חובות החברה, ערבויות אישיות וחיובים של בעל המניות.

ממפים את הפעילות לפני הגשת בקשה

יש לרכז דוחות מס, תדפיסי חשבון, רשימת לקוחות וספקים, מלאי, ציוד, חוזים, חובות מס וערבויות. המטרה היא להבין אם העסק מייצר הכנסה אמיתית, אם קיימים נכסים ומה נדרש להמשך הפעילות.

המשך עבודה במהלך ההליך

ההליך אינו מבטל את הצורך להתפרנס. עם זאת, יש לדווח על ההכנסות וההוצאות, להפריד בין הוצאה עסקית להוצאה פרטית ולהימנע מיצירת חובות חדשים. החלטה על המשך פעילות צריכה להתיישב עם הוראות הצו והגורמים המנהלים את ההליך.

לקוחות, אשראי וספקים

המשך עסק פעיל דורש תכנון של אופן הגבייה והתשלום השוטף. אין להשתמש בכספים או באשראי באופן שמסתיר מידע או מעדיף נושה שלא כדין. כאשר ספק דורש בטוחה חדשה, יש להבין את משמעותה לפני חתימה.

מתי בוחנים חלופה?

אם קיימת יכולת להציע תשלום מוסכם, הסדר חוב עשוי להתאים יותר מהליך מלא. ההשוואה צריכה להביא בחשבון את כלל הנושים, היכולת התזרימית, נכסים, ערבויות וסיכויי העסק.

נקודה לסיום

אצל עצמאי, שיקום כלכלי תלוי לא רק בסכום החוב אלא גם ביכולת לשמור על מקור הכנסה שקוף ובר-קיימא.

מקורות משפטיים עיקריים

  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
  • תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019.
  • שירות הממונה להגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכים.