האם המשטרה חייבת להציג צו חיפוש?
במקרים רבים החיפוש מבוצע מכוח צו שיפוטי. לפני תחילת החיפוש ניתן לבקש לראות את הצו ולבדוק מהי הכתובת המופיעה בו, אילו מקומות הותר למשטרה לחפש, מה מטרת החיפוש, אילו חפצים או סוגי ראיות מחפשים, עד מתי הצו תקף והאם נקבעו בו תנאים מיוחדים.
אין להסתפק באמירה כללית שלפיה יש צו. יש לבקש לעיין במסמך ולשמור העתק ממנו, ככל שנמסר.
האם ניתן לבצע חיפוש ללא צו?
הדין מכיר בנסיבות מסוימות שבהן שוטר רשאי לבצע חיפוש גם ללא צו שיפוטי. הסמכות תלויה בעילה הקבועה בדין ובנסיבות שהתקיימו בזמן החיפוש.
כאשר המשטרה טוענת לדחיפות, לסכנה מיידית, למרדף, לחשש להעלמת ראיה או לעילה אחרת, יש לבחון לאחר מכן מה היה המידע שעמד בפני השוטר, מתי התקבל, מדוע לא התבקש צו מראש, האם היה צורך ממשי לבצע את החיפוש באותו רגע, האם היקף החיפוש התאים לעילה וכיצד תועדו הנימוקים.
עצם העובדה שבמהלך החיפוש נמצא חפץ חשוד אינה מוכיחה בדיעבד שהייתה סמכות חוקית להתחיל בחיפוש.
האם כדאי להסכים לחיפוש?
כאשר שוטר מבקש הסכמה לחיפוש, אין לראות בבקשה פעולה טכנית. להסכמה עשויה להיות משמעות משפטית בבחינת חוקיות החיפוש.
לפני מתן הסכמה חשוב לברר אם קיים צו, מה מבקשים לחפש, באילו חדרים, חפצים או מכשירים, מהי העילה לבקשה, האם האדם רשאי לסרב ומה משמעות הסירוב בנסיבות המקרה.
אין למסור הסכמה מתוך לחץ, מתוך הנחה שאין אפשרות לסרב או מתוך רצון להוכיח שאין מה להסתיר, בלי להבין תחילה מה מבוקש.
מי רשאי להיות נוכח בחיפוש?
יש לבחון את הוראות הדין ואת התנאים שנקבעו בצו ביחס לנוכחים בזמן החיפוש.
כאשר החיפוש מבוצע בנוכחות בני משפחה, עובדים, שכנים או אנשים אחרים, חשוב למנוע מצב שבו אחד הנוכחים מוסר הסברים בשם אדם אחר, מייחס בעלות לחפץ או משיב על שאלות בלי להבין את משמעות הדברים.
כל אדם צריך לדבר בשם עצמו בלבד. אין לתאם גרסאות ואין לנסות לייצר הסבר משותף בזמן החיפוש.
האם מותר לצלם את החיפוש?
תיעוד עשוי לסייע בבחינה מאוחרת של אופן ביצוע החיפוש, מיקום החפצים, זהות הנוכחים והדרך שבה נתפסו הממצאים.
עם זאת, אין להפריע לעבודת השוטרים, להיכנס לעימות או להתעלם מהוראה חוקית. אם המשטרה מונעת צילום, ניתן לרשום לאחר מכן את שמות השוטרים, השעות, החדרים שנבדקו והחפצים שנלקחו.
רצוי לתעד במיוחד את שעת כניסת השוטרים, מספרם וזהותם, הצו שהוצג, החדר שבו נמצא כל חפץ, מי נכח בזמן מציאתו, האם צולם במקומו, אופן אריזתו ושעת סיום החיפוש.
האם חובה להשיב לשאלות בזמן החיפוש?
חיפוש וחקירה הן פעולות שונות. במהלך החיפוש השוטרים עשויים לשאול של מי הטלפון, מי משתמש בחדר, למי שייך הכסף, מי נוהג ברכב או כיצד חפץ מסוים הגיע למקום.
תשובות אלה עשויות להירשם בדוחות הפעולה ולשמש בהמשך כחלק מחומר החקירה. לפני מתן הסבר עובדתי יש לברר אם האדם מעוכב או חשוד, מהו החשד והאם ניתן להתייעץ עם עורך דין. אין לנחש בעלות, להשלים מידע חסר או למסור תשובה רק כדי לקצר את החיפוש.
תפיסת טלפונים ומחשבים
יש להבחין בין תפיסת המכשיר הפיזי לבין חדירה לתוכנו. המשטרה עשויה לתפוס טלפון או מחשב כאשר היא טוענת שהם עשויים לשמש ראיה. עיון בתוכן, בתכתובות, בתמונות, בחשבונות ובמידע השמור במכשיר מחייב בחינה נפרדת של מקור הסמכות והיקף החיפוש.
לפני מסירת סיסמה, קוד פתיחה או הסכמה לעיון בתוכן, יש להבין אם קיים צו חדירה לחומר מחשב, לאילו מכשירים הוא מתייחס, מהן מטרות החיפוש, מהו טווח הזמנים הרלוונטי, האם החיפוש כולל חשבונות ענן והאם קיימים במכשיר חומרים מקצועיים, רפואיים או חסויים.
אין למחוק, לאפס או לשנות את המכשיר לאחר שנודע על החקירה.
תפיסת כסף מזומן
כאשר המשטרה תופסת כסף, יש לבקש שהסכום ייספר ויתועד במדויק. חשוב לבדוק מהו הסכום, באיזה מקום נמצא, באילו שטרות, מי נכח בזמן הספירה, איזו עילה נמסרה לתפיסה, האם הכסף צולם והאם נמסר אישור תפיסה.
הימצאות כסף מזומן אינה מוכיחה כשלעצמה כי מקורו בעבירה. נדרש לבחון את הקשר הנטען בין הכסף לבין החשדות ואת המסמכים המסבירים את מקורו.
מהו דוח תפיסה?
בסיום החיפוש אמור להיערך תיעוד של החפצים שנלקחו. יש לבדוק שהרשימה כוללת תיאור מספק של כל פריט, לרבות סוג החפץ, כמות, מספר סידורי, סכום כסף, סוג המכשיר, כרטיסי זיכרון או SIM, מסמכים והמקום שבו נמצא הפריט.
אם קיים פער בין מה שנלקח לבין הרשימה, יש לתעד אותו ולפנות בעניין ללא דיחוי.
מה עושים לאחר שהחיפוש הסתיים?
- לצלם את החדרים ואת מצב הבית.
- לרשום את השתלשלות האירועים בזמן שהזיכרון טרי.
- לשמור את צו החיפוש ואת רשימת התפוסים.
- לרשום מי נכח בכל שלב.
- לאסוף מסמכים המעידים על בעלות ומקור חוקי של החפצים.
- לא ליצור קשר עם מעורבים לצורך תיאום גרסה.
- לא למחוק חומר ממכשירים שלא נתפסו.
- לקבל ייעוץ לפני חקירה או מסירת הסבר נוסף.
האם ניתן לבקש את החזרת החפצים?
כאשר הצורך החקירתי הסתיים, כאשר אין קשר מספק בין החפץ לעבירה או כאשר ניתן להעתיק את החומר בלי להמשיך להחזיק בחפץ, ניתן לפנות בבקשה להשבת התפוס.
הבקשה עשויה להתייחס לטלפון, מחשב, רכב, כסף, מסמכים, ציוד עבודה או רכוש אחר. נבחנים הקשר בין החפץ לבין החשד, משך ההחזקה, הצורך הראייתי, הפגיעה בבעל הרכוש, האפשרות לשחרר בתנאים, האפשרות להעתיק מידע ושאלת זכויותיהם של צדדים שלישיים.
שאלות נפוצות
האם סירוב לחיפוש מוכיח שיש לי מה להסתיר?
לא. השאלה אם קיימת חובה לאפשר את החיפוש תלויה בצו ובמקור הסמכות. בקשה לברר את הסמכות או לקבל ייעוץ אינה הודאה בביצוע עבירה.
האם מותר למשטרה לחפש בחדר של אדם שאינו החשוד?
הדבר תלוי בהיקף הצו, במקום שאליו הוא מתייחס, בעילת החיפוש ובנסיבות השימוש בחדר. יש לבדוק אם החיפוש חרג מן הסמכות שניתנה.
האם המשטרה יכולה לקחת את כל הטלפונים בבית?
לא די בכך שהטלפונים נמצאים בבית. נדרש לבחון את מקור הסמכות ואת הזיקה הנטענת של כל מכשיר לחקירה. בפועל, אין להתנגד בכוח לתפיסה, אך ניתן לתעד ולהשיג עליה בהליך מתאים.
האם מותר להתנגד פיזית לחיפוש שנראה בלתי חוקי?
אין להתנגד בכוח. התנגדות פיזית עלולה להוביל לעיכוב, למעצר או לחשדות נוספים. את הטענות נגד חוקיות החיפוש מעלים ומתעדים בדרך משפטית.
האם השוטרים חייבים להחזיר מיד חפץ שאינו שייך לחשוד?
לא בהכרח באופן מיידי. בעל החפץ יכול להציג ראיות לבעלות ולבקש את השבתו. אם המשטרה מסרבת, ניתן לבחון פנייה לבית המשפט.
מקור משפטי עיקרי
- פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969
המידע בעמוד הוא כללי. הסמכות לבצע חיפוש, לתפוס חפץ או לחדור למכשיר תלויה בצו, בעילת החיפוש ובנסיבות המקרה.